אומנם בפוסט הקודם עשיתי טיזינג אכזרי (או כך לפחות החברות שלי טענו) לפוסטים שונים לחלוטין, אבל איכשהו הפוסט הזה עקף מימין ומבין כולם הכי תואם את רוח התקופה.
האווירה היא כזו של “So much to do, so little time”, כשבכל אחד מעיסוקיי אני נוגעת לרגעים, אבל לא מצליחה לסיים מחשבה אחת מסודרת או לקפל כביסה שלמה בלי הסחות דעת.
בכל אופן, כשבא לי רק לישון אני אוהבת לגנוב חולצות מהארון של מקס. הן תמיד גדולות, נוחות ומריחות כמוהו, ובשבילי זה כל מה שצריך כדי להירגע. אז למרות שנסחפתי כאן למחוז טרנדי מהסוג שבדרך כלל אינו מנת חלקי, קצת נהניתי ממשחקי התפקידים ובהחלט קיבלתי את הנינוחות שכל כך חיפשתי.

תודה למקס על התמונות ועל החולצה המשובצת האהובה עליי.