• First and foremost: Know your “fashion self”. Just as I know spicy foods give me heartburns, and Coke Zero is my life fuel, I try to get as in touch with myself when it comes to my style choices. This doesn’t by any way suggests I’ll never wear my fluffy pajamas to pick up my take away sushi, but I know what I like and what I like better on others, and try to play within that range and around it, to keep things interesting. This took much trial and even more error, but I did finally manage to build a wardrobe that is rich and versatile enough, yet has a clear defining line, where it doesn’t take more than a quick look to figure out who’s the owner of this closet- bad good and ugly.

• It’s not about quantity: One of the most extreme changes I’ve made regarding my wardrobe was the transition between buying nonstop everything all the time, to buying less but more accurate. Although I’ve been super picky since birth, for years my only criteria for deciding whether I should buy something was how excited about it I was at that very moment. Finding exactly what my voice is, plus some forced budget limits, made my choices significantly more precise and on point. During this process I learned I’m much more fulfilled with fewer, more basic pieces that are versatile, well sewn and are true to my aesthetic 100%, than I am with a huge bunch of clothes with alluring price tags that are only half way there. This doesn’t mean you can’t treat yourself to the occasional impulse shopping spree every so often, it’s all about the dosage. I give you my word, making this change will make you fall back in love with your closet.

• Shop with a list: I’m actually a freestyle shopper at the grocery department , but when it comes to choosing my wardrobe essentials, I keep a small list on my iPhone that keeps me from losing my focus. You know that feeling when you’re getting dressed and you go “If only I had XYZ (to each her own) this outfit would be perfect”? Well, here’s your key. Keep those moments in mind when you shop, notice recurring themes and put those themes into your shopping list. The mere existence of the list will help you keep alert and goal oriented.

• God is in the details: If you never ruined a beautiful elegant outfit with Havaianas, you are my absolute god. One of the most challenging things for me since I can remember, is closing all the edges. I did at some point manage to escape the flip flop hurdle, but to this day I’m still having a hard time pulling off total looks that are all the way thought-out. Just as important as another pair of shoes to die for are the jewelry, makeup and other supporting players. Keep in mind it’s those final touches can and will turn a good look to a great one.

• One other reason I usually buy very little junk, is just the fact that I’m a hopeless romantic. From the perfect basic shirt to the ultimate showstopper, my shopping adrenaline is pumped by the search for “the one”. There were many “ones” along the way, and I was completely over the moon in love with each and every one. “Nice to have” just doesn’t do it for me, I live and breath for the butterflies. All the time. Well, sometimes the love of your life can hide in that pair of jeans that fits just right.

למרות שאני די מעריצה את אג’נדת ה”יותר זה יותר” כי היא כל כך צבעונית וגדולה מהחיים, תמיד הייתי בחורה של “לס איז מור”, שם אני מרגישה הכי בבית.
בשנים האחרונות עבר בדעתי לא פעם רעיון הארון המינימליסטי, אבל הגיע הזמן לומר לעצמי את האמת- אף פעם לא אהיה בחורה של ארון מינימליסטי, אני פשוט נהנתנית מדי ויש לי אישיוז עם מחויבות, אבל אולי כשאגדל תהיה לי מלתחת קונספט.


ככל שאני מתבגרת הבחירות שלי הולכות לכיוון אחיד יותר והחלום הכי שובב שלי הפך להיות ארון (חדר ארונות, על מי אני עובדת) פרקטי, בו הכל מתאים (כמעט) להכל. עם הזמן “אין לי מה ללבוש” האלמותי עובר לאט מחיי והטוען לכתר הנוכחי מסתמן להיות “לא מסתדר לי השיער”, אבל לזה כבר נגיע בהזדמנות אחרת.


הדרך למלתחת החלומות עוד די ארוכה ותדרוש ויתורים כואבים, אבל נכון לכתיבת שורות אלו, אלה הם כללי האצבע שמובילים אותי בבחירת השחקנים החזקים בארון שלי:

• ראשון והכי חשוב: דעי מי את. בדיוק כמו שאני יודעת שחריף עושה לי צרבת ושקולה זירו זה החיים, ככה אני מנסה להיות מחוברת לעצמי גם בבחירות הלבוש. זה לא אומר שלא אלבש את הפיג’מה הפלאפית מדי פעם כדי לאסוף את הסושי כי אם נודה על האמת זה אזור הנוחות שלי יותר מכל דבר אחר, אבל אני יודעת מה אני אוהבת ומה אני אוהבת בעיקר על אחרות ובתוך הטווח הזה ומסביב לקווים שלו מנסה להעשיר ולפתח את עצמי כדי לשמור על העניין. זה דרש לא מעט ניסוי ובעיקר המון טעיה, אבל הצלחתי לבנות ארון שהוא מצד אחד עשיר ומגוון מספיק ומצד שני בעל קו מחבר בולט, כזה שבמבט זריז בו קל להבין מי הלובשת על שלל קפריזותיה.

• זו לא הכמות: אחד המעברים המהותיים שחוויתי בשנים האחרונות היה המעבר מלקנות המון ובזול למעט ומרגש. עוד בתור ילדה הייתי בררנית אבל לאורך שנים הקריטריון היחיד לפיו הייתי מחליטה אם לקנות משהו היה אם התלהבתי ממנו באותו רגע. במהלך השנתיים האחרונות הרגשתי שמצאתי בדיוק מה הקול שלי, והפקטור הזה בשילוב עם אילוצי התקציב הביא אותי לקנות הרבה יותר מדויק. היום אני מוצאת שמעט פריטים (אל תלעגו, הכל יחסי) בסיסיים, ורסטיליים ותפורים היטב מספקים אותי הרבה יותר מערימות של בערך, אז כשאני קונה אני מכניסה לחשבון גם שיקולים מהסוג הזה, זה לא אומר שאי אפשר לחטוא בקניה אימפולסיבית, הקסם הוא במינונים. גיליתי שגם אם לא ספונטני במיוחד, מדובר באחד הצעדים שיגרמו לך להתאהב מחדש בארון שלך.

• לקנות עם רשימה: דווקא בסופר אני קונה פריסטייל, אבל בכל הנוגע להשלמת פריטי מפתח בארון יש לי רשימה קטנה בנוטס של האייפון שעוזרת לי לא להתפזר. מכירות את זה שאתן מתלבשות ונתקפות בתחושה שאם רק היה לכן XYZ (כל אחת בוכה מאיפה שכואב לה) האאוטפיט הזה היה מושלם? אז כזה. נסו להיות קשובות לרגעים הקטנים האלה, שימו לב למוטיבים חוזרים ואותם תכניסו לרשימת החיוניים שלכן. עצם קיומה של רשימה כזו יעזור לכן להיות מכוונות מטרה ולשמור על עירנות. 

• אלוהים בפרטים הקטנים: אם מעולם לא חרבתן מראה עם הוויאנס בשם הנוחות (מה הסוד שלכן?) נתונה לכן סגידתי הנצחית. אולי הנקודה הכי מאתגרת עבורי מאז ומתמיד היא לסגור את כל הקצוות. בסופו של יום קפצתי מעל משוכת ההוויאנס, אבל הקושי בסגירת פינות עדיין קיים.  לא פחות חשובים מעוד זוג נעליים למות מהן הם התכשיטים, האיפור ושאר כוכבי החיזוק ויש בהם את הכח להפוך הכל לקצת יותר מושלם. Keep that in mind.

• אחת הסיבות שאני קונה מעט מאוד ג’אנק היא שבכל הנוגע לבגדים שלי אני רומנטיקנית חסרת תקנה. החל מהטי שירט המושלמת ועד לשואו סטופר הכי היסטרי, אני שואבת את האדרנלין שלי מהיופי שבלמצוא את האחד. היו הרבה “1- ים” לאורך הדרך, ובכולם התאהבתי עד כלות. “גם נחמד”, “טוב שיש” ו- “20 שקלים, לא חבל?!” לא מספקים אותי, אני צריכה פרפרים בבטן. כל הזמן. וכן, לפעמים אהבת חייך מגיעה בצורת ג’ינס שיושב ממש בדיוק.