אז החיים והחגים קרו בינתיים ואני שוב נבלעתי בלופ האירוחים והארוחות האינסופי. בשעות אחר הצהריים כבר סתיו ועם כל כמה שקיץ נצחי קוסם לי רעיונית, נכון לעכשיו אני די נרגשת (שלא לומר ממהרת?) לאוורר את בגדי הסתיו ולשחק קצת בלהיות גברת. 
כל זה כמובן יעבור ברגע שיתחיל להיות קצת קר באמת וכל מה שתקראו כאן עד מרץ לפחות יהיו תלונות רוטנות ושיניים חורקות.
עד שכל זה יקרה אני חולמת בהקיץ על סוודרים גדולים בגוונים שקטים. יש משהו מאוד מנחם בסריגים ענקיים והאל יודע שאצטרך נחמה לרגל החורף המתקרב כנראה שבמוקדם על פני מאוחר.

הירקרק שבתמונות, אותו הצלתי מגוב הפריימארק שבברלין, פתח באופן רשמי את הקרייבינג ואת עונת הצייד אחרי כל מה שגדול. 
כבר בחרתם את פריט החובה שלכם לסתיו? שתפו!