זו לא הייתה בשום צורה החלטה מודעת, אבל לפני כמה ימים שמתי לב לראשונה שהעברתי את כל הסתיו ואת חלקו הניכר של החורף בלי קניות בכלל. מאחר ואני בעיקר מוצאת שופינג כפינוק כיפי, זמן מעולה לעצמי ובגלל שהייתי מגדירה את הרגלי הקניה שלי כבריאים יחסית, מעולם לא ממש לקחתי הפסקה יזומה או חגיגית מקניות אבל מאז ומתמיד מצאתי אתגרים בסגנון הזה מאוד מסקרנים. אם זו שנה אמיצה ללא קניות כמו שעשתה אפרת, או כמו בכתבה המעולה הזו של הילה מהבלוג המתולתל האהוב עליי, ובכלל, הפסיכולוגיה של החלטות סטייל המשנות חיים ודפוסי חשיבה מרתקת אותי.
אם אסתכל קצת יותר מקרוב, אני מניחה שפשוט איבדתי את התיאבון. זה בהחלט משהו שקורה לי מדי פעם אבל הפעם הכה חזק יותר ונמשך תקופת זמן משמעותית מהממוצע. למה? כנראה שזו שאלת מליון הדולר.
בפוסט הזה מהחורף שעבר, דיברתי על הרגלי קניה חכמים ובריאים. אותו פוסט סימן את תחילתו של עידן חדש עבורי עם טיפים וטריקים שאני עדיין מתרגלת ומאמינה בהם בעצמי ואני מאמינה שלכלים שהצגתי בו היה משקל משמעותי בחורף ללא קניות שלי. ביליתי זמן נכבד בשנה שעברה בחיפוש אחר פריטי המפתח שהייתי צריכה ובשלב מסוים מצאתי את עצמי מסודרת, אול גוד. כמובן שצרכים חדשים עדיין מציגים את עצמם פה ושם, אבל בשלב הזה פחות מאי פעם, מה שמשאיר את השופינג שלי בעיקר לרגעים ש”הנשמה רוצה”, במילותיה של אמא, וכרגע יש לי מעט רגעים כאלו.
סיבה מרכזית נוספת (שלמען האמת תכננתי לחלוק בהזדמנות יותר חגיגית שעדיין לא מצאתי) היא האירוסין הדי טריים של מקס ושלי! יאפ, זה קרה וזה משמח ומרגש ומגניב והכל. בעוד שהחתונה עוד רחוקה באופק, הארגונים כבר בהילוך די מלא מה שאומר שצ’אנק רציני מתשומת הלב שאני בדרך כלל משקיעה מול חלונות ראווה (או מול אסוס) הושקע עכשיו בארגון החתונה. השילוב שבין לארגן אירוע שפוי כלכלית אבל גם מיוחד ומרגש בשבילנו, בהחלט דורש המון אנרגיות. אני מאוד רוצה ומקווה להצליח להרים חתונה שמחה, כיפית ובטעם טוב, ובשלב הזה מגלה בעצמי כשרונות חבויים כפארטי פלנרית, שזו תמיד הפתעה טובה.
הסיבה האחרונה היא זו שבה פתחתי, הלך התיאבון. שום חשק לשופינג. גורנישט. נאדה. כל זה גרם לי למצוא תהילה מחודשת במלתחה הקיימת שלי. כיף לשחק בארון ולראות מה אפשר עוד ליצור, הרי כולנו יודעות שבעיית ה”אין לי מה ללבוש” לא באמת קשורה לזה שאין לך מה ללבוש. בנוסף קיבלתי בגדי חורף משגעים מאמא של מקס (בקרוב חמותי? זאת המילה? הולי מולי) שמשמשים אותי המון, בראשם שמלת הסריג השחורה כאן בפוסט שאין לי מושג איך חייתי את חיי בלעדיה אי פעם.
אז זה כל הסיפור על החורף שלי, ללא קניות. עדיין לא יוצאת בהצהרות, כי מי יודע, אולי יחזור לי המוג’ו. בינתיים היומיום נראה די מגניב גם ככה.
_
_
Wearing: Black knit dress (Was a gift), Faith loafers.
_
Photography by Max Bluestone.
הילה לוי
איזה כיף שחזרת אלינו. התגעגעתי
odellia.mantz
תודה אהובה! תמיד כיף כשאת פה
Ashwin Galhotra
nice idea for shopping less winters!!
odellia.mantz
Thank you so much!
Emilia
זה מאוד נחמד טוב ויפה לדעת לעשות שופינג נכון ולדעת איך להתלבש בהתאם אלינו
אבל קחי בחשבון שלך יש יתרונות שלא לכולם יש וזה קודם כל גוף יפה – מניחה שיש לך את האישיוס שלך עם עצמך (או שלא) כמו כל אחת מאיתנו אבל ברור שבגדול רוב הקהל יגיד שאת בצד הנכון והמוצלח מבחינת מראה וגיזרה
ודבר נוסף זה שלא לכולם יש יכול לדעת איך להתלבש נכון וכתוצאה מכך אולי גם לקנות נכון כי זה גם כישרון מסוים שלא תמיד ניתן לפתח אותו ממש אם אין את זה באמת בנשמה בראש
ואני לא מדברת בהכרח בהקשר לעצמי אלה בכלל על כלל המתלבשים בעולם
זהו סיימתי לחפור:-)
odellia.mantz
אני אשתדל לקחת את זה כמחמאה לגבי הכשרון לקנות נכון או להתלבש נכון, אני חושבת שיש אנשים שאצלם זה יותר מולד באמת וכאלה שפחות. מה שבטוח זה משהו שבהחלט אפשר לפתח בעזרת שימוש בקווים מנחים וטיפים נכונים- כל זה נכון רק במידה והנושא מעניין אותך. אני מניחה שמי שלא מתחבר לתחום גם ככה לא ימצא את עצמו בבלוג שלי, ככה שבכל פוסט שאני כותבת אני יוצאת מנק’ הנחה שהקורא מעוניין ורוצה לדעת יותר, ובמקרה כזה- לכולנו תמיד יש לאן להתפתח, זה לא באמת דורש חוש מיוחד או המון כסף או גוף מושלם או ווטאבר.
המון תודה על התגובה המושקעת!