By the time we got to Annecy we were hungry, tired and slightly moody, thinking that the peak of our trip is now behind us, coming from Chamonix. Although Max ate the most horrible burger for dinner that day, our peak was definitely not behind us and I couldn’t stop squealing with joy the minute I saw Anncey’s twinkling lights for the first time.
Getting to Avignon was a different story though. Avignon did finally manage to win my heart, but it wasn’t love at first sight. We first arrived late at night, and apart from some shady looking people and a creepy guy stealing a motorcycle, the streets of Avignon were pretty much empty.
I spent that night begging Max to leave and continue to the next place. This time, him never listening to me actually turned out to be a good thing, and by the time morning came I was way calmer. Especially after the crepe we had for breakfast.
Although every night is date night when on vacation with your spouse, we had one date night in Avignon that was just magical. Nothing special happened that night, had pizza and wine and a great conversation, but somehow that evening became the one I’m nostalgically gushing about.
We continued to Arles the next day, an ancient city in Provence where my most vivid memory is dining at this cute little thai restaurant, where we had the best meal of our trip (ask Trip Advisor).
When it came to packing, I packed a whole bunch of clothes since I wasn’t sure what the weather is going to be like and how fancy I’d like to be.
I’m not the greatest packer as it is, and could totally do without those extra challenges.
I too was caught in the ultimate vacation dilemma between wanting to be comfortable during our long trips and yet still feel like my old stylish self. It was at that point when I decided I should pack my entire closet pretty much, that way I can do no wrong.
Another thing for me was that I had no idea how much time for shopping I’ll have, if any, so I played it safe because I’m not at all neurotic.
In hindsight the weather was mostly perfect and I could do with a quarter of what was in my suitcase. That being said, I really had very little time to shop (always unfortunate), so my overpacking definitely did the trick when it came to reducing anxiety levels (you really don’t wanna end up naked in Provence!) to minimum.
כשהגענו לאנסי (Annecy) היינו רעבים ועייפים ואחרי שאמוני גם קצת מדוכאים מההרגשה שהשיא כנראה מאחורינו. ולמרות שמקס אכל שם המבורגר די נוראי, השיא לגמרי לא היה מאחורינו ואנסי הייתה מלהיבה (במיוחד עבורי), עד כדי ציוצי אושר.
תמיד כשאני כותבת על טיולים אני מרגישה שאני חוזרת על עצמי ושהכל “מושלם מדהים קסום ומיוחד”, אבל כשאני מפסיקה להתבאס על כמה שאני נדושה אני חושבת שזה לא נורא כל כך, אני עדיין ילדה באיזשהו מקום וכנראה שקל לרגש אותי, מה גם שאנסי באמת מרגשת. אני קצת מקווה שזה ישאר ככה, ושפשוט אהפוך יצירתית קצת יותר עם הסופרלטיבים.
מאנסי המשכנו לאביניון (Avignon). עד שכבשה אביניון את לבי הנכבש תדיר עברו קצת מים בנהר. הגענו לאביניון ממש בלילה, הרחובות היו צרים ושוממים חוץ מכמה פרצופים חשודים ובחור אחד שגנב אופנוע. בהמשך הלילה ההוא יללתי למקס שאני ממש רוצה הביתה או לפחות למקום הבא, שכולם פה מפוקפקים ושאני רוצה לחיות.
בבוקר הכל היה נראה טוב יותר, במיוחד אחרי שאכלנו קרפ ושגיליתי שיש שם גם זארה. למרות שבחופשה כל ערב הוא קצת דייט נייט, בערב יצאנו לדייט נייט של יין ופיצה ולא קרה שם שום דבר מיוחד אבל איכשהו זה הפך להיות הרגע שעליו אני נאנחת בנוסטלגיה.
למחרת המשכנו לארל (Arles), שהיא סוג של שילוב בין עכו ליפו, עם קבביה בכל מטר רבוע ומסטיקים שחורים על מדרכות העיר העתיקה. שם אכלנו באחת המסעדות התאילנדיות הכי טובות שהייתי בהן (כולל בתאילנד, תשאלו את הטריפ אדוויזור). כמו כן, האם מישהו שם לב לאזכורים ההולכים וגוברים של תאילנד בכל פוסט שלי? האם מדובר ברמז לבאות? One can only hope.
בכל הנוגע ללבוש, ארזתי המון כי לא הייתי בטוחה לגבי מזג האוויר ולגבי כמה פנסית בא לי להיות. זה די מבלבל לנסוע למדינה שהסתיו בה באמת סתווי, ואני לא אורזת מצטיינת גם בלי אתגרים מהסוג הזה.
הקאצ’ המוכר שבין לרצות להרגיש בנוח לבין לרצות להיראות כמו עצמי ולא כמו קלישאה של תיירת עם נעלי ספורט ופאוצ’, מתקיל גם אותי כל פעם מחדש ואיפשהו בשלב הזה אני בדר”כ מחליטה שאם אארוז את כל הארון לא אוכל לטעות. מה גם שלא ידעתי כמה זמן אם בכלל יהיה לי לשופינג, אז החלטתי ללכת על בטוח, כי אני לא נוירוטית בכלל.
בדיעבד מזג האוויר היה די נהדר רוב הזמן ושיטת הבצל עבדה יופי לספטמבר האירופאי. יכולתי לארוז משהו כמו רבע מהכמות שלקחתי. עם זאת, אכן לא היה לי זמן רציני לשופינג (וזה תמיד מצער), אז ארון הבגדים הפסיכי שסחבתי איתי בהחלט הוריד את מפלס החרדה שאשאר עירומה בחבל פרובאנס.
Annecy is most definitely one of the most beautiful places I’ve EVER been to, couldn’t stop gushing about it the entire time of our stay.
Wearing a knit dress by Pull&Bear while strolling the streets of Avignon.
I’m such a nerd, it’s a known fact. When we first got to Avignon I wanted to take every tourist attraction in the book, and so we did.
Waking up to this view.
Purple skies.
Vacation smiles.
Good morning Arles!
Taking my afternoon coffee break. Wearing Zara dress & Faith mules.
English
עברית
Odellia Mantzur
תודה רבה, איזה כיף זה!
רק שתדעי שחרשתי את האינטרנט בנסיון למצוא תשובה לשאלה שלך, אבל מסתמן שאין כזו, למרות שיש לא מעט תיעוד של המטריות האלה בכל חור אפשרי.
Emilia
אני אוהבת את הכתיבה שלך ונהנית לקרוא על החוויות
מאחלת לך עוד הרבה חופשות מהנות עם יותר שופינג
אהבתי מאוד את השמלה המפוספסת מזארה
ולגבי התמונה עם המטריות באויר, לא הבנתי את הקטע? חוץ מיזה שזה יפה
תוכלי להסביר?